למה אנחנו מפהקים והאם זה באמת מדבק?

הוא יכול להיות מלווה בצעקה, לחשוף שיניים לבנות או להגיע בזמן הכי לא טוב – פיהוק הוא ללא ספק אחד הדחפים הבסיסיים ביותר של בני האדם, וכשהוא מגיע, אין דרך כמעט להסתיר אותו.

פורסם בתאריך 28/05/2019

למה אנחנו מפהקים והאם זה באמת מדבק?

הוא יכול להיות מלווה בצעקה, לחשוף שיניים לבנות או להגיע בזמן הכי לא טוב – פיהוק הוא ללא ספק אחד הדחפים הבסיסיים ביותר של בני האדם, וכשהוא מגיע, אין דרך כמעט להסתיר אותו. אולי זה מעליב, אולי זה לא רשמי, ואולי חלקכם כבר פיהקתם במשפט הראשון של הכתבה שאתם קוראים כעת, אבל למעשה הפיהוק העסיק חוקרים רבים שניסו להבין איזו מטרה הוא משרת, ומדוע כשאנחנו רואים מישהו מפהק, יש סבירות גבוהה ש”נידבק” ונפהק גם.

הפיהוק, כפי שכולנו יודעים, מתאפיין בפתיחה רחבה של הפה שמלווה בשאיפת אוויר ארוכה שמסתיימת בנשיפה קצרה ומספקת. במקרים רבים הוא מלווה גם בעצימת עיניים והתמתחות והוא מופיע תדיר רגע לפני השינה או עם היקיצה. מסתבר, שהתנהגות זו נפוצה מאוד בטבע ולא רק בקרב בני אדם. כמעט כל קבוצת בעלי החוליות מפהקים – כלבים, חתולים, אריות, סוסים, קופים וציפורים. תתפלאו לשמוע אולי, אבל בני האדם מפהקים עוד ברחם, הרבה לפני שהם מתחילים להירדם בסלון. עוברים מעל גיל 20 שבועות נצפו מפהקים בתצלומי אולטרסאונד.

מדוע אנחנו מפהקים?

במשך שנים רבות סברו החוקרים שפיהוק נועד להכניס חמצן לגוף בשאיפה, ובנשיפה – להיפטר מעודפי פחמן דו-חמצני. גם אם במבט ראשון זה עשוי להישמע כמו הסבר משכנע, העובדות מספרות סיפור אחר בתכלית. במחקרים שנערכו בשנות ה-80 של המאה הקודמת גילו שהפיהוק לא נועד לאזן בין שיעורי החמצן והפחמן הדו-חמצני בגופנו. נבדקים שנשמו אוויר מועשר בחמצן או לחילופין בפחמן דו-חמצני, פיהקו בדיוק באותה מידה. ובכלל, אין ראיות שמצביעות על כך שפיהוק משפיע על רמת החמצן בדם.

אז מה כן? מחקר שנעשה לאחרונה מראה שפיהוק עשוי לסייע בקירור מערכת העצבים שלנו. המוח שלנו הוא איבר עסוק ורעב שמנצל כ-20 אחוזים מכמות האנרגיה שמוציא הגוף שלנו מדי יום. הפעילות האינטנסיבית הזו גורמת לו להתחמם. מלבד זאת, טמפרטורת הגוף שלנו משתנה באופן טבעי כחלק מהמחזור היומי ומגיעה לשיא ממש לפני שאנחנו הולכים לישון – במיוחד אם אנחנו מרמים את עצמנו ובמקום לישון אנחנו שוכבים במיטה ומשוטטים באינסטגרם או בפייסבוק.

במילים אחרות, הפיהוק נועד לקרר לנו את המוח. מסתבר שכאשר אנחנו מפהקים, שרירי הפנים נמתחים ובכך מוגברת זרימת הדם לראש. בזמן הפיהוק הריריות בחלל הפה והאף, שהם מהמקומות העשירים במיוחד בכלי דם, מתמלאים באוויר ומקררים את הדם שזורם מהם דרך הסתעפויות שונות אל המוח.

פיהוק מדבק 

זה אולי נשמע לא רציני, אבל במחקר שבדק את הסוגיה ביצעו את הניסוי הבא: חילקו את הנבדקים לשלוש קבוצות, נבדקי הקבוצה הראשונה התבקשו לשים על מצחם שקית קירור, נבדקי הקבוצה השנייה שמו שקית חימום על הראש, ואילו לנבדקי הקבוצה השלישית לא הניחו דבר על הראש. מה היתה אפוא התוצאה? “חמומי המוח” – אלו עם שקית החימום על ראשם, פיהקו יותר מהרגיל, בעוד ש”מקוררי המוח” פיהקו הרבה פחות. כדי לגרום לאנשים לפהק נתנו להם לצפות בקטעי וידאו של אנשים אחרים מפהקים, כי הרי ידוע שפיהוק “מדבק”. התוצאות הדהימו את החוקרים – 41 אחוז מהנבדקים בקבוצה עם שקית החימום על הראש נדבקו בפיהוק, לעומת רק 9 אחוזים מהנבדקים עם שקית הקירור על הראש.

כאמור, ההנחה שפיהוק מדבק, היא באמת נכונה. לתופעה הזו קוראים “פיהוק חברתי” ושותפים לה גם יונקים אחרים כמו כלבים וקופי אדם. ההסבר המקובל לתופעה הוא שיצורים חברתיים מנסים להזדהות עם הסובבים אותם. לכן, ילדים כבר בגילאי 5-4, השלב שבו מתפתחת היכולת לזהות רגשות אצל אחרים ולהזדהות עמם, יכולים להידבק מפיהוקים של אחרים.


אולי יעניין אתכם גם: