אין מוצרים בסל הקניות.
לפעמים ספה היא הרבה יותר מרהיט סלוני תמים, שעוזר לנו לצלוח בשלום בינג'ים בנטפליקס. מזיגמונד פרויד ועד לבית הלבן – קבלו את הספות שהפכו לסמל להשפעה, שינוי ויצירתיות
פורסם בתאריך 05/09/2023
ספת המחשבות של זיגמונד פרויד
במרכז חדר הטיפול של אבי תורת הפסיכואנליזה, בביתו שבווינה, עמד רהיט אחד בולט במיוחד – ספה כבדה שעליה הונח שטיח פרסי, מעליו שמיכה כדי שלמטופלים לא יהיה קר, והמון כריות לנוחות מרבית במהלך השיחה עם המטפל. את הספה המפורסמת העניקה לפרויד מטופלת אסירת תודה בשם מדאם בנבנישתי.
פרויד נהג לשבת על כורסה מאחורי ראשו של המטופל, כך שהוא לא יכול היה לראות אותו במהלך הטיפול. כשנשאל למה בחר לשבת דווקא במקום זה, השיב פרויד כי אינו מסוגל לשאת מבטים שננעצים בו במשך שעות ארוכות לאורך היום. עם זאת, ברור שלבחירה זו היו גם סיבות נוספות הקשורות לתהליך הטיפולי עצמו.
הספה של פרויד היא אחד הסממנים הראשונים שייצגו את הפסיכולוגיה המודרנית בראשית המאה ה-20. מאז משתמשים בביטוי “על ספת הפסיכולוג” כדי לתאר שיחה אישית ומעמיקה עם המטפל. אז אם מישהו שואל אתכם “האם אני עכשיו על הספה?”, הוא כנראה מרגיש שעברתם את הגבול ואתם פשוט מנתחים אותו ואת המחשבות שלו יותר מדי.
הספה הכחולה בבית הלבן
החדר הכחול הוא אחד משלושה טרקלינים ממלכתיים בקומה הראשונה, במעונו הרשמי של נשיא ארצות הברית בוושינגטון. הוא משמש כחדר אירוח רשמי לאינסוף מפגשים מדיניים עם אנשים רבי השפעה.
החדר מקושט בווילונות, שטיחים וריהוט בצבע כחול. את הרהיטים עיצב פייר-אנטואן בלנז’ה, מעצב הארמונות המלכותיים בצרפת, והם הוזמנו על ידי הנשיא ג’יימס מונרו ורעייתו ב-1817.
אחד הפריטים הבולטים בחדר הוא ספה כחולה, מגולפת ומוזהבת, שעל הריפוד שלה סמל של עיט זהוב מוקף בעלים. על הספה האלגנטית הזו ישבו לאורך ההיסטוריה המודרנית מנהיגים רבים, ניהלו שיחות חולין, אך גם התייעצויות הרות גורל.
ספת השפתיים של סלבדור דאלי
ספה אייקונית זו, הידועה גם בכינוי “ספת השפתיים של מיי ווסט” הפכה לסימן ההיכר של זרם הסוריאליזם בעיצוב פנים. הספה נוצרה בהשראת השחקנית ההוליוודית המפורסמת שדאלי העריץ. בשנת 1934 דאלי המוקסם ראה בפניה של השחקנית השראה לציור בו הוא הפך את המאפיינים בפניה לאביזרים בדירה – את התלתלים הבלונדיניים שלה הפך לווילון בד כבד, את עיניה לציורים, את אפה לאח ואת השפתיים שלה לספה.
בשלב מאוחר יותר הפך דאלי את הספה המצוירת לאובייקט מוחשי. הספה, שרופדה בבד סאטן בצבע אדום עז, הוזמנה על ידי פטרון האמנות הבריטי אדוארד ג’יימס עבור ביתו שבאנגליה. היא שיקפה את הגישה הפרובוקטיבית והייחודית של דאלי לאמנות ועם השנים הפכה לסמל בולט של אמנות סוריאליסטית.
ספת השפתיים מגלמת את אופי עבודותיו של דאלי – חלומיות, מפתיעות, מאתגרות מחשבה ובמקרים מסוימים מטרידות. כמו בעבודות רבות אחרות שלו, גם ספת השפתיים בוחנת את הגבולות בין אמנות לחפצים יומיומיים.
הספה הכתומה של “חברים”
הספה הכתומה הייתה חלק בלתי נפרד מהתפאורה של סדרת הטלוויזיה המצליחה “חברים”, וניצבה במרכז בית הקפה “סנטרל פארק” הניו יורקי, בו התרחשו סצנות רבות ובלתי נשכחות.
כבר מהפרק הראשון ששודר בשנת 1994, רייצ’ל ורוס, מוניקה וצ’נדלר, פיבי וג’ואי, בילו לא מעט שעות על אותה ספה, ויחד איתם חוו הצופים הנאמנים אין ספור שברונות לב, התאהבויות, בכי והרבה מאוד צחוק.
הספה הכתומה הפכה ברבות הימים לסמל של ממש, ובלי ספק לאחד מפרטי הריהוט המפורסמים ביותר בתרבות הפופולרית.
25 שנה לאחר עלייתה לאוויר, ביקשו אולפני האחים וורנר לחגוג את ציון הדרך הזה, להציב בגריניץ’ וילג’ העתק של הספה הכתומה המפורסמת ולהזמין מעריצים להצטלם. המפיקים רצו להציב את הספה במקום שבו נמצא הבניין ששימש במהלך הצילומים כחזית הבניין בו גרו גיבורי הסדרה.
הרעיון נתקל בהתנגדות של תושבי השכונה שטענו שגם כך הבניין הפך למקום עלייה לרגל עם מאות אנשים שמגיעים אליו ביום ומטרידים את מנוחת הדיירים. בסופו של דבר הוצבו רפליקות של הספה ב-30 מקומות בעולם, ביניהם גם לונדון, מדריד ופריז.
